הכרת תודה היא רגש רב עוצמתי שיכול להביא יתרונות רבים לחיינו. הכרת תודה טומנת בתוכה יתרונות בריאותיים רבים פיסיים ונפשיים כאחד. היא משפרת את מצב הרוח, מחזקת את המערכת החיסונית, מחזקת את הדימוי העצמי, מפחיתה את התדירות של הופעת רגשות שליליים ועוד. למילה הכרת תודה יכולות להיות מספר משמעויות שונות בהתאם לאופן שבו אנחנו משתמשים בו ובאיזה הקשר. הכרת תודה יכולה להיות ישירה ועקיפה, מוטיבציונית וחסרת מוטיבציה, מילולית או על ידי מעשים. בדרך כלל להכרת תודה ישנה קונוטציה חיובית, כיוון שרגשות חיוביים מורגשים לא רק על ידי האדם שמודים לו אלא גם על ידי מי שעושה זאת.

אך עם זאת מתעוררת השאלה, אם המילה "תודה" מעוררת רגשות חיוביים ואינה גורמת נזק, מדוע כל כך קשה לאנשים רבים לומר את המילה הזו? יש לכך מספר סיבות.

חוסר רצון להרגיש מחויב. התנהגות זו אופיינית בדרך כלל לאנשים עם הפרעות חרדה. כאשר נותנים להם שירות חינם או מתנה, הם לא חווים שמחה והכרת תודה, אלא מבוכה וסרבול, שהופכים למבחן אמיתי למצבם הרגשי. אנשים חרדים מאמינים ש"תודה" לא תספיק וזה גורם להרגיש שיש עליהם איזשהו חוב.

הערכה עצמית נמוכה. אנשים חסרי ביטחון לא אוהבים את עצמם. נדמה להם שלא מגיע להם תודה או כל סימן אחר של תשומת לב, ולכן הם מתייחסים בחוסר אמון ותמיהה כשמישהו מחליט לעשות עבורם משהו נחמד.

פינוק. אנשים מפונקים רגילים לעובדה שנותנים להם כל הזמן תשומת לב מפנקים אותם במתנות. לכן, הם בטוחים שלא יכול להיות אחרת, כתוצאה מכך הם אינם מכירים במחוות הנדיבות של אחרים, ואינם רואים צורך להביע הכרת תודה.

חוסר אמון בעולם. אם אדם אינו סומך על אחרים, מתנות או מחמאות נתפסים רק כניסיון לקבל משהו בתמורה. גישה זו מועברת לרוב לילדים מהוריהם המאמינים שכולם סביבם צבועים.