Marsha P. Johnson 1945 – 1992
- 2023
Art by Mickalene Thomas for TIME; Johnson: Arlene Gottfried—Daniel Cooney Fine Art; Sign: Diana Davies © NYPL/Art Resource, NY
מרשה פ. ג'ונסון הייתה טרנסג'נדרית אפרו-אמריקאית שהייתה פעילה למען זכויות להט"ב ותומכת גלויה באנשים טרנסים. ג'ונסון עמדה בראש מרד סטונוול ב-1969, ויחד עם סילביה ריברה, היא הקימה מאוחר יותר את ה-Street Transvestite.
מרשה פ. ג'ונסון נולדה בשם מלקולם מייקלס, ב-24 באוגוסט 1945 באליזבת, ניו ג'רזי להורים אפרו-אמריקאים ממעד הפועלים. מרשה הייתה החמישית מתוך שבעה ילדים שנולדו למלקולם מייקלס האב ואלברטה קלייבורן האם. אביה של מרשה עבד בפס הייצור של ג'נרל מוטורס בלינדן בניו ג'רזי ואמה הייתה עוזרת בית. ג'ונסון גדלה במשפחה דתית והחלה ללמוד בכנסייה האפיסקופלית המתודיסטית האפריקאית.
מגיל צעיר ג'ונסון נהנתה ללבוש בגדים המיועדים לנשים. למרות שהבגדים האלה שיקפו את תחושת העצמי שלה, היא לא הרגישה בנוח איתם כיוון שילדים החלו להציק לה ואף חוותה תקיפה מינית על ידי נער בן 13. מיד לאחר שסיימה את לימודיה בתיכון תומס א. אדיסון, ג'ונסון עברה לניו יורק עם כמה בגדים ו-15 דולר בכיס.
Metamorphosis of Narcissus (1937)
מעברה של מרשה פ. ג'ונסון לניו-יורק
ההסתגלות לעיר החדשה לא הייתה פשוטה בלשון המעטה. אך עם זאת, היא מצאה את עצמה כדראג קווין בתוך חיי הלילה של רחוב כריסטופר. מרשה החלה לעצב לעצמה את כל התחפושות שלה (בעיקר מחנויות יד שנייה). היא הפכה במהרה לאישיות בולטת בקהילה הלהט"בית המשמשת כ"אם דראג" על ידי עזרה לבני נוער להט"בים חסרי בית.
עם מעברה לניו-יורק היא גם שינתה את שמה למרשה פ. ג'ונסון. ה-"P" סימן את "Pay It No Mind". הביטוי הזה הפך גם למוטו שלה. ג'ונסון תיארה את עצמה כהומו, טרנסווסטית (פטישיזם טרנסווסטי הוא סטייה מינית המתבטאת בדחף מיני ופנטזיה ללבוש את הבגדים האופייניים לבן/בת המין הנגדי על מנת להגיע לעוררות מינית. הנטייה באה לידי ביטוי, בד"כ, בילדות או בהתבגרות המוקדמת) ודראג קווין. המונח "טרנסג'נדר" נעשה נפוץ רק לאחר מותה. לדברי האחיינית שלה, ג'ונסון תמיד שמרה על מערכת יחסים קרובה אך גם מתוחה עם משפחתה בניו ג'רזי.
באותם שנים לא היה פשוט לחיות בניו יורק במיוחד עבור אנשים מהקהילה הגאה. מדינת ניו יורק עדיין רדפה הומוסקסואלים והרסה לעתים קרובות את הפעילויות שלהם. הזכויות לאנשי הקהילה הלהט"בית היו מוגבלות או שהתעלמו מהם לחלוטין. לאחר שהתקשתה למצוא עבודה, ג'ונסון החלה לעבוד בזנות. בעבודה הזו היא עברה התעללות על ידי הלקוחות וגם נעצרה על ידי המשטרה. כמו כן, לא היה לה בית קבוע בתקופה הזו והיא נאלצה לישון אצל החברים שלה, בתי מלון, מסעדות ובתי קולנוע. אך, בהמשך היא מצאה עבודה כמארחת והופיעה במופעי דראג. בראיון שהיה איתה בשנת 1992 ג'ונסון אמרה את המשפט:
I was no one, nobody, from Nowheresville until I became a drag queen
מרד סטונוול
Trans icons Marsha P. Johnson and Sylvia Rivera at the Christopher Street Liberation Day March, 1973
מרשה פ. ג'ונסון וסילביה ריברה
מרשה פ. ג'ונסון וסילביה ריברה היו דמויות תוססות ובלתי נמחקות בחיי הרחוב של גריניץ' וילג'. הן היו דמויות בולטות במרד סטונוול. אחרי המרד שהתרחש בסטונוול הן הפכו למנהיגות לתנועת השחרור של הקהילה הגאה. יחד הן עזרו לייסד את קבוצת STAR (Street Transvestite Action Revolutionaries), שהציעה דיור לבני נוער חסרי בית וטרנסג'נדרים שהיא הייתה אוכלוסייה פגיעה במיוחד. ג'ונסון וריברה הכירו בכך שאנשים טרנסג'נדרים רבים פנו לעבודת זנות לאחר שמשפחותיהם דחו אותן. כתוצאה מכך, הן נאלצו להתמודד עם קשיים וסכנות נוספות בגלל היותן חסרי מקלט. ג'ונסון וריברה פתחו את בית המחסה לצעירים LGBTQ+ (Lesbian Gay Transgender Bisexual Queer) הראשון בצפון אמריקה. בזכות פריצת הדרך הזו הן הפכו לנשים טרנסיות צבעוניות ראשונות שהובילו את הארגון בארצות הברית.
"History isn't something you look back at and say it was inevitable, it happens because people make decisions that are sometimes very impulsive and of the moment, but those moments are cumulative realities."- Marsha P. Johnson
מותה של מארשה פ. ג'נסון
למרבה הצער, בגיל 46, ב-6 ביולי 1992, גופתו של ג'ונסון נמצאה בנהר ההדסון ליד רציפי ווסט וילג'. המשטרה קבעה שהיא התאבדה למרות הטענות של חבריה וחברים אחרים בקהילה המקומית טענו כי היא לא התאבדה.
כיום חייה של מרשה פ. ג'ונסון מוזכרים במספר רב של ספרים, סרטים וסרטים דוקומנטריים. אחד מהסרטים התיעודיים על חייה משודר בנטפליקס "מותה וחייה של מרשה פ. ג'ונסון". האקטיסיבסטית ויקטוריה קרוז נלחמת באלימות הגואה נגד נשים טרנסיות, ויוצאת לחקור את מקרה המוות של חברתה מרשה פ. ג'ונסון.
