7 סיבות מדוע שקיות פלסטיק מזיקות לנו ולסביבה
- 2023
שקיות פלסטיק הן אולי דרך נוחה לשאת את הסחורה שנרכשה כאשר אנו יוצאים לקניות. הן גם חלק מהחיים המודרניים שלנו, ואנחנו לא נוטים לייחס להן חשיבות רבה. בכל דקה נעשה שימוש ב-10 מיליון שקיות פלסטיק ברחבי העולם. 300 עד 700 שקיות ניילון עוברות בידיו של אמריקאי ממוצע בשנה אחת בלבד. כמו כן, סקר של המחלקה לענייני הסביבה, “Food and Rural Affairs” הגיע למסקנה שמשק בית ממוצע בבריטניה מאחסן בבית כ-40 שקיות פלסטיק. עכשיו נעשה חישוב מה קורה עם שאר העולם.
סביר להניח שלכולנו ישנה מגירה במטבח העולה על גדותיה בשקיות שאנחנו מביאים הביתה מהקניות. לכן כדאי לדעת שצריכת יתר של פלסטיק חד פעמי גוררת עמה עלות גבוהה מאוד לאיכות הסביבה, אשר גם משפיעה לרעה על בריאותנו. להלן סיבות חשובות מדוע יש לאסור על שימוש בשקיות פלסטיק.
1. שקיות פלסטיק מזהמות את האדמה ואת מקורות המים שלנו
שקיות פלסטיק נמצאות בכל מקום. אם נסתכל מסביב נבחין ששקיות פלסטיק מפוזרות בכל מקום. שקיות שנתפסו בעצים ובגדרות לאורך הכבישים, שקיות הצפות במקורות מים וגם נשטפות בחופים. ישנן גם שקיות מפוזרות על האדמה בפארקים ויערות, מסביב לפחי אשפה ובעוד מלא מקומות.
מכיוון שהן כל כך קלות משקל, הן נתפסות בקלות עם הרוח ועפות מרחקים ארוכים לכל מקום ומזהמות את הטבע. פסולת שקיות פלסטיק גורמת לבעיות עצומות באזורים מסוימים. למשל, מיליוני שקיות פלסטיק שנזרקו סותמות תעלות ניקוז מים וביוב באזורים עירוניים.
נהר פסיג שבפיליפינים הוא דוגמה להשפעות השליליות של שקיות פלסטיק על הסביבה. חלק מהפלגים של הנהר התמלאו בפסולת פלסטיק עד לרמה כזו שניתן כמעט לצעוד על פניו מבלי להירטב. למרבה הצער, רמה כה גבוה של זיהום אינה באה ללא השלכות. כמו כן נהר פסיגי הוא גם אחד משמונת המקורות בגודלו לזיהום פלסטיק באוקיינוסים בעולם.
2. שקיות פלסטיק עשויות ממשאבים שאינם מתחדשים וגורמות לשינוי האקלים
בכל מקום מדברים על כך שצריך לחסוך באנרגיה, כיוון שזה טוב לסביבה, לבריאות ולאקלים העולמי שלנו. אבל רק מעטים מאיתנו מבינים שבכל פעם שאנו מקבלים את השקיות החד פעמיות מפלסטיק בקופה בחנות, אנו משתתפים באופן פעיל בבזבוז אנרגיה ומשאבים שאינם מתחדשים.
רוב שקיות ניילון עשויות מפוליאתילן, חומר שמקורו בזיקוק נפט גולמי ועיבוד גז טבעי. נפט וגז טבעי הם משאבים המבוססים על דלק מאובנים (דלק מאובנים או דלק מאובן – הוא דלק שנוצר מהתאבנות של אורגניזמים בסביבה מחוסרת חמצן -אנאוקסית. גילם של האורגניזמים ושל דלק המאובנים שנוצר מהם הוא בדרך-כלל מיליוני שנים, ולעיתים אף מעל 650 מיליון שנה. דלקי המאובנים שנוצרו הם פחם, נפט וגז טבעי – שמכילים כולם כמות גדולה של פחמן) ואינם מתחדשים. באמצעות הפקתם הם פולטים גזי חממה, הגורמים לשינויי האקלים העולמיים.
הייצור של שקיות פלסטיק הוא מאוד אינטנסיבי. שמונה עד עשר אחוז מאספקת הנפט הנוכחית בעולם מגיעה ליצרני שקיות פלסטיק. בארצות הברית לבדה, הסטטיסטיקה מגיעה עד שנים עשר מיליון חביות נפט המשמשות מדי שנה לייצור שקיות פלסטיק, במספרים מדויקים זה יותר מ- 100 מיליארד שקיות. ייצור של תשע שקיות פלסטיק שווה לאנרגיה של נהיגת קילומטר אחד.
3. שקיות פלסטיק לעולם אינן מתקלות
שקיות פלסטיק מיוצרות מנגזרות שונות של נפט, מורכבות מפולימרים סינתטיים עמידים מאוד אשר יכולים להחזיק עד 1,000 שנים עד שהם מתכלים לחלוטין בסביבות טבעיות.
מה שכן קורה ברוב המקרים הוא שכאשר הפלסטיק נמצא על האדמה הוא מתפרק לחתיכות מיקרוסקופיות זעירות המושקעות בקרקעות (אשר אנו מגדלים עליהן מזון) או במקורות מים. חלקיקים אלה יכולים להיות כל כך קטנים עד שהם בלתי נראים לעין שלנו. לכן, אף על פי שלא ניתן לראות את החלקיקים האלה הם נמצאים בכל מקום, כולל במזון.
בשנת 2001 חוקרים גילו כי המסה של שברי פלסטיק מיקרוסקופיים בציר המרכזי של צפון האוקיינוס השקט הייתה גבוהה פי 6 מזו של פלנקטון (הפלנקטון קבוצה עצומה של יצורים ימיים שמה שמשותף לכולם הוא חוסר היכולת לשחות נגד הזרם. פלנקטון קיימים במגוון רחב של גדלים מ0.2 מיקרומטר ועד מעל 20 מ"מ. הפלנקטון מהווים את הבסיס הרחב מאוד של מארג המזון הימי, ועקב כך חשיבותם עצומה).
האקלים הסובטרופי של צפון האוקיינוס השקט תועד שגם הוא מכיל את הריכוזים הגבוהים ביותר של פלסטיק. הסיבה לכך היא שקווי החוף של אסיה וארה"ב משחררים כמויות גדולות של פסולת פלסטיק באוקיינוס. אם זאת איננו יודעים את ההשפעה המלאה של מיקרו-פלסטיק העולה על מסת הפלנקטון באוקיינוס. איננו יודעים כיצד זה ישפיע בטווח הארוך על מינים הניזונים מפלנקטון ועל הטורפים שלהם.
מדענים תיעדו כמה מינים של זואופלנקטון (פלנקטון הטרוטרופי) אוכלים חלקיקי פלסטיק זעירים. בהתחשב מהו המקור החשוב של פלנקטון מזון עבור מינים רבים אחרים, ברור שפלסטיק מופץ על פני המערכת האקולוגית הימית.
מדענים אינם יודעים עדיין את היקף ההשפעות השליליות שעלולות להיות לפסולת פלסטיק על סביבות ימיות ויבשתיות מכיוון שהיא לא קיימת מספיק זמן כדי לאפשר להעריך תרחישים אפשריים של השפעתה על מחזוריות טבעית. עם זאת, דבר אחד ידוע שעל ידי החדרת זיהומים אשר אולי לעולם לא יתפרק יכולות להיות השלכות יותר הרסניות מהמצופה.
4. שקיות מזיקות לחיות בר ולבעלי חיים ימיים
יצא לכם פעם לראות צבי ים בוקעים? הם קטנים יותר מכף היד שלכם ונראים כל כך שבריריים כאשר הם נאבקים על החוף כדי להגיע לים. אפילו עקבות אנושיות שנותרות בחול יוצרות מכשולים עבורם כיוון שזה מרגיש להם כמו טיפוס על הר. כמו כן, גם גלים הבאים על החוף הם אתגר נוסף עבורם כיוון שהם דוחפים אותם בחזרה על היבשה. מאז לידתם, לצבים הקטנים שפקעו ישנה מטרה אחת בלבד – להגיע לים ולשחות למים העמוקים. שם הם ימצאו מזון עבורם ואם יצליחו לעבור את כל המכשולים יגדלו לצבים בוגרים. בדרכם הארוכה הם ייתקלו בקשיים רבים ורק חלק קטן מהם ישרוד. למרבה הצער, אחד מהמכשולים החדשים שלהם נוצר על ידינו. במקום להגן עליהם אנחנו גורמים להם לנזק על ידי שקיות פלסטיק.
שקיות פלסטיק הצפות באוקיינוס דומות למדוזות, שהן אחד ממקורות המזון העיקריים לכמה מינים של צבי ים, במיוחד לצבי עצב הים הגלדי שהם נמצאים בסכנת הכחדה חמורה. על פי מחקר שנערך בשנת 2013, עד 35 אחוז ממקרי המוות של צבים נגרמו כתוצאה מצריכת פלסטיק וההסתברות שצבי ים יצרכו עוד יותר פלסטיק עולה מדי שנה.
שקיות פלסטיק לעתים קרובות הופכות למזון של ציפורים בעלי חיים, ובעלי חיים ימיים. הפלסטיק הנצרך גודש את דרכי העיכול של בעלי החיים, ועלול להוביל לבעיות בריאותיות כמו זיהומים, חסימת מעיים, רעב או מוות מחנק. החלק הכי שובר את הלב הוא שהחיות לא מודעות לכך שהן אוכלות בעצם רעל שיגרום להן למוות בייסורים. בנוסף, בעלי חיים יכולים גם בקלות להיתפס בפסולת הפלסטיק. היו מקרים רבים של ציפורים שנתפסו בשקיות ניילון ולא הצליחו להשתחרר מה שגרם להן לבסוף להיחנק למוות. הנזק נגרם לעוד המון בעלי חיים גם על פני המים וגם על פני היבשה. כמו, דולפינים, כלבי ים, חתולים, כלבים, צבים וחיות רבות אחרות שנחנקו או נחתכו קשות בגופם עקב הסתבכות בשקיות הפלסטיק.
5. שקיות פלסטיק מזיקות גם לבריאות שלנו
מיקרו-פלסטיק נמצאו במשקאות קלים כמו קוקה קולה, במי ברז ובמאכלי ים. חלקיקי פלסטיק זיהמו את שרשרת המזון שלנו. לא פלא שהם נמצאו בצואה האנושית. על פי החוקרים, לכל אדם שני על פני כדור הארץ יכול להיות מיקרופלסטיק כלשהו בגוף. מדענים אינם יודעים כיצד חילוף החומרים והחסינות שלנו יגיבו לריכוז המוגבר של חלקיקי פלסטיק במערכת שלנו. הם מניחים שזה עשוי להוסיף לחץ על הכבד על ידי החדרת פתוגניים נוספים לגוף.
פלסטיק במערכת העיכול שלנו עשוי להשפיע על ספיגת יסודות קורט (יסוד כימי החיוני לתפקוד הגוף ואשר נדרש בכמויות מזעריות. למשל יוד, ברזל, אבץ, מנגן וקובלט. על פי רוב מהווים יסודות קורט חלק מהמבנה של האנזימים שבגוף) להם אנו זקוקים לשמירה על בריאות תקינה.
שקיות פלסטיק ומוצרי פלסטיק מכילים חומרים המזיקים לבריאותנו. הנפוצים ביותר הם צבעים אנאורגניים שמוסיפים אותם כדי לשנות את הצבעים של השקיות.
חתיכות פלסטיק באוקיינוס יכולות לספוג חומרים מזהמים כמו PCBs (ביפנילים עתירי כלור) ו-PAHs (פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים) בקלות. והם ידועים ככימיקלים משבשי הורמונים.
למשל באסיה פסולת פלסטיק שסותמת תעלות ניקוז מים ונהרות של ערים רבות מגבירה את חשיפת התושבים למחלות הנישאות במים, שכן היא יוצרת סביבה רעילה כיוון שהפסולת נשארת תקועה במקום אחד לפרקי זמן ממושכים.
6. שקיות פלסטיק לא קלות למחזור
מכיוון ששקיות פלסטיק נוטות להיתפס במכונות מחזור, לכן למתקני המחזור אין את היכולת למחזר שקיות פלסטיק ובגלל זה לא מקבלים אותן. למעשה, שקיות פלסטיק נחשבות על ידי מתקני מחזור רבים למזהם מספר אחד והוצאתן מזרם המחזור עולה לעיריות קרוב למיליון דולר בשנה.
מכיוון שמחזור שקיות פלסטיק דורש ציוד מיוחד שיכול לפרק את הפלסטיק וליצוק אותו למוצר חדש, לרוב לעיריות אין תקציב לכלול את המחזור של השקיות בתוכנית ניהול הפסולת שלהן כיוון שהמתקנים האלה הם מאוד יקרים. כתוצאה מכך, שיעור המחזור בפועל של שקיות פלסטיק ברחבי העולם הוא בין 5 ל-15 אחוזים, בעוד שבארצות הברית הוא מרוויח רק 1 אחוז בשנה.
בעיה נוספת במחזור שקיות פלסטיק היא הניקיון שלהן. באופן אידיאלי, כדי להתאים למחזור, שקיות צריכות להיות נקיות כדי להתקבל, וזו לרוב בעיה, בהתחשב בעובדה שאנו משתמשים בהן כדי לשאת מצרכים וסחורות שעלולות להיות דולפות.
7. לשקיות ישנן עלויות נוספות
מעבר לעלויות הכרוכות בייצור ורכישת שקיות ניילון על ידי קמעונאים, ישנן עלויות נוספות רבות שלעיתים אינן נחשבות.
עלויות אלו כוללות את העלויות הסביבתיות האמיתיות של מיצוי ודלדול משאבים, אובדן איכות חיים, אובדן כלכלי ואובדן חיות בר.
למרבה הצער, עלויות כאלה בדרך כלל אינן נכללות ברוב הניתוחים הכלכליים, מכיוון שהן לא קלות לחישוב הסיבה היא שצריך לכלול משתנים עקיפים רבים.
עם זאת, בשנת 2014, תוכנית הסביבה של האו”ם (UNEP) תמכה בפרויקט הראשון לחישוב העלות "האמיתית” של פלסטיק, כולל השפעות סביבתיות שליליות של ייצור, שימוש וסילוקו.
התוצאות שהתקבלו הן שהשימוש בפלסטיק עולה כ-75 מיליארד דולר בשנה.